בחירה או אין ברירה (ימי מלחמה) - אביבית משה 

בחירה או אין ברירה? (ימי מלחמה...) - אביבית משה


ימים לא קלים עוברים עלינו, ימי מלחמה.
כל אחד מאיתנו פוגש במצבי לחץ ומצוקה את המקומות הפנימיים הקשים לו - מחד, ואת תעצומות הנפש המתגלות - מאידך. מתוך התהליך אותו עברתי, למדתי משהו על בחירה!! תמיד ניתנת הבחירה והיא מעצם מהותה מחוברת לאור, לאהבה ולשלמות.
כשאין בחירה - אין אפשרות, אין דרך. אין עתיד.

במצב מלחמה ואי-ודאות כשהכל נראה מפחיד, קשה ולא יציב, אנו עדיין יכולים להשתמש בכוחה של בחירה. האם נבחר להצטער ולסבול בגלל החופש החולף לו, ילדינו הסגורים והמפוחדים בתוך חדרים אטומים או מקלטים? האם נבחר בדאגה האינסופית לגורל חיילינו בתוך מצב אשר נכפה עלינו בעל כורחנו? האם נבחר להיות חרדים, ממורמרים, קורבנות לגורלנו? או, שנבחר להדליק בתוכנו את האור ונבין שדבר איננו מקרי ושמתקיים כאן שיעור חשוב לנו כפרט, כמשפחה וכעם. נשתמש בכוח הבחירה והאהבה כדי ללמוד משהו על שיתוף והקשבה, על יכולת ההתמודדות שלנו במצבי לחץ ועל כוחנו בעזרה לזולת. נבקש אלינו את הגנת היקום, נתחבר לאמונה, נקרא תהילים או נתפלל בקול פנימי, ונלמד על יכולת החיבור שלנו לעצמנו.

הכוח הפנימי הוא המרכז שלנו. הוא דובר את האמת הפנימית שלנו ויש לו את היכולת, דרך הקושי, להעיר אותנו ולהזכיר לנו מי אנחנו ומהו יעודנו.

במקום של נחת רוח האם קיימנו מקום של של שיתוף, אחווה ודאגה לזולת? האם ברכנו זה את זה לשלום? האם נתנו זכות קדימה על הכביש? האם דיברנו בכבוד לנותני השירותים?
או שהתעצמנו בתכונות השליליות שלנו וקיימנו רק את מקום האגו והדפוסים?

הקלות איננה מלמדת. היא הופכת אותנו לשאננים ומנותקים. מרוכזים רק בעצמנו ובצרכים שלנו. אך ראו מה קורה כאשר מתעוררים הקושי, הפחד והמצוקה. אילו מראות של נס וחסד מתגלים סביבנו. משפחות מאמצות משפחות שמעולם לא הכירו ופותחות לפניהן את בתיהן ברוחב לב. אנשים מגישים עזרה, תורמים, ומתנדבים. תהליך אשר מעודד התעוררות וצמיחה אישית וקולקטיבית.

לכן, הבחירה לקבל את המצב בפשטות כפי שהוא, ולראות את היופי והאחדות, ההתעוררות שהוא מעורר בנו כאומה, כחלק ממשפחה וכיחידים תאפשר לנו לצמוח, לגדול ולצאת מחוזקים מהתקופה הקשה והלוחצת. אך, אם נבחר מתוך הדפוסים המוכרים לנו, בנתק ובקושי, אזי נפגוש בהם ויהיה לנו קשה להתמודד ולצאת מהמעגל. נרגיש קורבנות של מלחמה ולא חזית מנצחת.

הרי ברור שהנצחון האמיתי אינו בשדה הקרב אלא במקום שבו נלמד משהו על חיבור לעצמינו ולאחר, על אהבה עצמית שיוצאת מתוכינו וחובקת עולם ומלואו, ועל שלום מבורך ביננו לבין כל הסובב אותנו.

בתקווה לימים שקטים מלאים באהבה שמחה ואור!!